מתוך ספרים - מתוך מחזות | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

קשה לראות את כל התמונה, כאשר אתה נמצא בתוך המסגרת.

כשהנערה הזהובה יכולה להעלות דברי תפילה מעל שפתי החוטא, כשעץ השקד העקר יחזור ויפרח, ומערה פעוטה תשפוך את דמעותיה, רק אז ינוח הבית מרוגזו וזעפו, והשלום ישוב אל קאונטרוויל.

העיר הזאת מכשפת, ידעת, דניאל? היא נכנסת מתחת לעור וגוזלת לך את הנשמה בלי שתשים לב אפילו.

הו, אלוהים, אם אני בכלל משהו עם הגדרה קלינית, אני מן פרנואיד במהופך. אני חושד באנשים שהם זוממים לעשות אותי מאושר.

יש גם נחמות: הבוקר, בבן-יהודה, אשה צעירה רצה אחרי אוטובוס. היא הספיקה לקפוץ פנימה בדלת האחורית, והנהג סגר, אבל נעל אחת שלה נפלה לכביש... בחור שעבר שם הרים את הנעל, ובלי להסס אף רגע התחיל לרוץ בכל הכוח אחרי האוטובוס. אני עמדתי רגע מסוחרר מן המראה, ואז התעשתי, עצרתי מונית (אפילו לא חשבתי על הכסף שבקושי יש לי), וצעקתי לנהג שייסע אחרי הבחור. והוא דרך-אגב רץ כמו חיית-טרף, כמו מי שנלחם על חייו, רץ בתוך הצפיפות, דרך כולם, והחזיק את הנעל גבוה, למעלה, נעל שחורה, מבריקה, ורק אחרי דקות ארוכות הצלחנו להשיג אותו, וצעקתי לו שיקפוץ פנימה. הוא תפס מייד, זינק פנימה תוך כדי נסיעה, ודהרנו יחד עוד כמה רגעים אחרי האוטובוס, הוא ישב לידי, אפילו לא הסתכל עלי, הנעל מילאה את המונית, וגם הנהג שיחק את המישחק, והתפתלנו בסכנת נפשות, מירדף מהסרטים עשינו, עד שליד כיכר אתרים עצר האוטובוס בתחנה, והצלחנו לעקוף אותו, והבחור זינק ורץ פנימה, וראיתי אותו עובר בין הנוסעים, וגם איך הוא מגיש לה את הנעל, והאוטובוס נסע.

כל פתית של שלג הוא אנחה של אישה דואבת אי-שם בעולם. וכול האנחות שעולות אל השמיים מצטברות לעננים ואחר-כך נשברות לרסיסים קטנים שנופלים דומם על האנשים שמתחת.

"לא מוצא חן בעיני להרוג בחורה", אמר הספרדי.

"אלוהים עושה את זה כל הזמן; אם זה לא מפריע לו, זה לא צריך להדאיג אותך."

אם יש גן עדן ככה הוא נראה; אם יש גיהנום ככה הוא מרגיש, ברוך הבא. מוצב בופור.

היה רק מלכוד אחד והוא מלכוד 22, שטען כי דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית, איננה אלא תהליך שכלי נבון. אור היה מטורף ויכול היה להיות מקורקע. היה עליו רק לבקש; ובו ברגע שהיה עושה זאת, כבר לא היה מטורף והיה עליו לטוס למשימות נוספות. אור היה מטורף בטוסו למשימות נוספות ושפוי אם לא טס, אבל אם היה שפוי היה עליו לטוס שוב. אם טס היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לטוס היה שפוי וחייב היה לעשות זאת.

הרחק בערפיליו הקמאיים של הזמן הקדום, בימיה המפוארים והמהוללים של האמפריה הגלאקטית הקודמת, היו חיים פראיים, עשירים ובעיקר, פטורים ממס.