- מציג ציטוטים 30 - 40 מתוך 213 בקטגוריית מתוך ספרים
צ'אק הפליץ וטונג זינק מהמיטה, רץ לפתוח את החלון והתחיל לצרוח. הטיפוס הזה לא יפסיק להפתיע אותי. אחרי כל מה שהוא ראה בקאמבודיה הוא עוד מסוגל להתרגז בגלל נאד.
{ מתוך הספר "חרדתו של המלך סלומון", מפי הדמות 'ז'אנו ארנבון' }
ימים שלמים ללכת מבלי לדבר ורק המחשבות מדברות אל עצמך. מתדפקות אל כותלי הראש ונבלעות בתוכו. שם הייתי חרש-אילם, כאן - רק אילם. אותו לילה הייתי עולם - והעולם היה בתוכי.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
בעודי מתבונן בו וחושב לעצמי כמה הוא השתנה מאז הסדיר (ולא לטובה), ומתלבט אם לגשת לומר שלום, נזכרתי בתרגיל ניווט שיצאנו אליו אני וש' בשעתנו. באותו ניווט איבד ש' את דרכו. "קודקוד" הוא אמר בקשר, "התברברתי. אני לא יודע איפה אני." "תן לי איזה נ"צ שאתה רואה מסביבך, ואנחנו נבוא לאסוף אותך," אמר לו הקצין. "קודקוד אני רואה מולי פרה", אמר לו ש'. "ביקשתי נקודת ציון קבועה!" צעק לו הקצין בקשר. "קודקוד," אמר לו ש' בלי להתבלבל, "הפרה קשורה."
- ליעד שהם
{ מתוך הספר "אקסטרה סמול" }
פעם מחקתי הערות שוליים ממאות דפים בספר שרציתי לצלם (סיפור ארוך) ואחרי זה הרגשתי כאילו עשיתי ביד לענק במשך מאה שנה.
{ מתוך הספר "סופו של מיסטר Y", מפי הדמות 'אריאל מנטו' }
היא היתה שקטה ולא בולטת, ואולי דווקא בגלל זה כל כך מצאה חן בעיני ויקטור. אליו בלאו הכי איש מעולם לא שם לב, וכאשר הלך אתה - לא הביט איש גם בשניהם, כאילו לא היו בכלל. היתה בזה מעין ערובה לביטחונם. כך, בכל אופן, היה נדמה לוויקטור. אבל התחושה הזאת התרופפה אחרי מותה.
{ מתוך הספר "מנקודת מבטו של העשב" }
- -
כשהנערה הזהובה יכולה להעלות דברי תפילה מעל שפתי החוטא, כשעץ השקד העקר יחזור ויפרח, ומערה פעוטה תשפוך את דמעותיה, רק אז ינוח הבית מרוגזו וזעפו, והשלום ישוב אל קאונטרוויל.
{ מתוך הספר "הרוח מבית קאונטרוויל" }
8.1
לדאבוני אינני מסוגל לראות כבשים מבעד לדפנותיהן של תיבות. ייתכן שדומה אני במקצת למבוגרים - ודאי זקנתי.
{ מתוך הספר "הנסיך הקטן" }
8.1
ארץ צחיחה ומלוחה כולה זיזים חדים. ולאנשים בה אין דימיון. הם חוזרים על מה שאומרים להם. על הכוכב שלי הייתה שושנה: היא דיברה תמיד ראשונה.
{ מתוך הספר "הנסיך הקטן" }
8.1