מתוך ספרים - מתוך מחזות | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

אני לא חושב שהוא מסוגל לראות אותה כפי שהיא באמת. אדם שנשללו ממנו, לכל חייו, כל הבנה או טעם לזרם העיקרי של השירה הזורם דרך דברים, דרך כל הדברים. באותה מידה הייתה יכולה גם להיות מתה, ובכל זאת היא ממשיכה לחיות, מבקרת במעדניות, הולכת אל הפסיכולוג, מכלה ספר בכל לילה, לובשת את המחוך שלה, עוסקת בתכנון הבריאות והשגשוג של מיוריאל. אני אוהב אותה. בעיניי היא אמיצה לאין ערוך.

האיש היה טוב מכדי להיות אמיתי.

ומזל שהיה קיץ, ואפשר לצאת לגג הגדול ולהשקיף דרך שני בתים לא צמודים על חתיכת שובר גלים ופלח ים כחול, ולהישען על המעקה כדי לירוק לרחוב ולהפתיע אנשים שמרימים את הראש למעלה ומתפלאים איך יורד גשם משמיים כל כך נקיים.

יעליק, אני מחזיק כעת את תמונתך בידי ובאצבעות משי אני הופך בה והופך ואינני יודע על איזה צד להשאירה. כל כך הרבה אומרת אותה הקדשה טבעית היוצאת מהלב, ומצד שני תמונתך, יעליק שלי היפה, ואני מסתכל ומסתכל ואינני רווה.

יעל, כל כך הרבה דברים רציתי עוד לספר לך, אך כאשר הייתי מסתכל בך וטובע בעינייך ובכל האווירה האופפת אותך, שוב לא היה טעם למלים, הם איבדו את כל ערכם והייתי מעדיף לעצום את עיני ולשקוע באושרנו עד אין סוף. רק כאשר חזרתי הביתה פתאום נזכרתי בדברים רבים והצטערתי שלא סיפרתי לך אותם.

משבי ריח קטנים ניתזים על התלוילויות הרכות השמנמנות מאחורי ברכיה של גב' סטופאק, על מפרקי ידיה הכחלחלים ועל פני מחשופה החלבי. "אלוהים אדירים" מלמל לעצמו ראש העיר קרוביץ', "כשאספת את האטומים שלי מתוך אבק הכוכבים, מדוע הפכת אותי לגבר כשיכולת להפוך אותי לטיפות בושם קטנות ולהניח לי למות שם?"

כל אדם נושא בחובו חדר. עובדה זו אפשר להוכיחה אפילו בעזרת חוש השמע. כשמישהו הולך מהר ואתה מקשיב, נניח בלילה, כשהכל שקט סביב, אתה שומע למשל חריקת ראי שלא הוצמד כראוי.

כל פתית של שלג הוא אנחה של אישה דואבת אי-שם בעולם. וכול האנחות שעולות אל השמיים מצטברות לעננים ואחר-כך נשברות לרסיסים קטנים שנופלים דומם על האנשים שמתחת.

מי שחד חידות לכושים מסוממים סופו שיתעורר עם עצמות שבורות.

התיאוריה הנכונה ביקום הלא נכון.

מוסר ההשכל שאפשר להוציא מסיפור זה: אין להשליך את האות ק' לעבר ליגוסטרום, אבל למרבה הצער יש מקרים שבהם הדבר הוא בבחינת בלתי נמנע.