מתוך ספרים - מתוך מחזות | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

הכסילים מדברים, מוגי הלב שותקים והחכמים מקשיבים.

כשהילדים הגדולים משחקים, מוטב להם לילדים הקטנים ללכת אצל אמא.

הם יגדלו עם מה שהפסיכולוגים נהגו לכנות שנאה "אינסטינקטיבית" לספרים ולפרחים. יהיו להם רפלקסים מותנים בלתי הפיכים. כל ימי חייהם יהיו מחוסנים מפני ספרים ומפני עולם הצומח.

"יש ספורט בספר?"

"סיף. קרבות. עינויים. רעל. אהבת אמת. שנאה. נקמה. ענקים. ציידים. אנשים רעים. אנשים טובים. הגברות היפות ביותר. נחשים. עכבישים. חיות מכל סוג ותואר. כאב. מוות. אנשים אמיצים. אנשים פחדנים, האנשים החזקים ביותר. מרדפים. בריחות. שקרים. אמיתות. תשוקה. ניסים."

"נשמע בסדר," אמרתי, ודי עצמתי עיניים.

פוסידון, נמאס עליו הים שלו. תלת הקלשון שלו נשמט מידיו. שותק יושב על חוף מסולע, ושחף המום מנוכחותו חג במעגלים מהוססים סביב ראשו.

כן, פעמים רבות אני נזכר בה, ובאחד מכיסיי המרובים שמתי את סיפורה כדי לספר אותו שוב ושוב. הוא אחד מתוך לגיון ענק שאני נושא, כל אחד מהם ייחודי בדרכו. כל אחד מהם ניסיון - ניסיון שהוא זינוק ענקים - להוכיח לי שאתם, וקיומכם, שווים את זה.
הנה הוא, אחד מתוך קומץ.
גנבת הספרים.

והם יצאו אל הגשם שהתחיל בינתיים, מליוני מיתרי בדולח שתמכו בעננים הכבדים.

"מה הם יעשו לי אם אסרב לטוס?", הוא שאל בטון כמוס.
"אנחנו כנראה נירה בך", ענה טוראי ראשון לשעבר ווינטרגרין.
"אנחנו?" צעק יוסריאן מופתע לחלוטין, "למה אתה מתכוון, 'אנחנו'? ממתי אתה בצד שלהם?"
"אם עומדים לירות בך, באיזה צד אתה מצפה שאהיה?" השיב טוראי ראשון לשעבר ווינטרגרין.

אני חולפת ליד משאית. "חברת בצ'לדר לארונות קבורה", כתוב על הדופן שלה, "סע בזהירות." זה ניגוד אינטרסים, לא?

כך הם הלכו, הוא והריקנות שלו, הם כבר ברחוב ארטם, אחרי שהשאירו מאחוריהם את כיכר לבוב ובה כמה עוברים ושבים שהירהרו במשמעות החיים ליד דלפקי הקיוסקים, שמכרו שיקויים שונים ומשונים של אושר ושמחה.