מתוך ספרים - מתוך מחזות | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

שוחוב היה נרדם, מרוצה לגמרי. הרבה הצלחות היו לו היום: לצינוק לא השליכו, לסוצגורוצוק שלחו בריגדה אחרת, בצהריים זכה במנת-גריסים נוספת, הבריגדיר סגר יפה עם הממונים את אחוז-הביצוע, את הקיר בנה שוחוב בעליזות, המסורית לא נתפסה בחיפוש, עבד קצת בערב למען צזר, וקנה טבק ולא חלה, החזיק מעמד. חלף יום שלא הקדיר אותו דבר. כמעט יום מאושר.

במסע-העסקים הבא שלך לפאריס תיגש בבקשה למוזיאון רודן. יש שם פסל, 'המשורר והמוזה'. תביט בו, פעמיים. אחר-כך תבדוק בחנות המזכרות אם עדיין מוכרים שם את הגלויה של הפסל הזה. מתחת לתמונת הפסל הם הוסיפו פעם ציטוט (אתה יודע שאסור באיסור חמור לסמוך עלי בציטוטים ובמי אמר למי, אבל נדמה לי שזה של בודלר): 'הנה ללאוטה שלך, משורר, ותן לי נשיקה'. תקנה לך את זה ממני.

צ'אק הפליץ וטונג זינק מהמיטה, רץ לפתוח את החלון והתחיל לצרוח. הטיפוס הזה לא יפסיק להפתיע אותי. אחרי כל מה שהוא ראה בקאמבודיה הוא עוד מסוגל להתרגז בגלל נאד.

אל תתערב בעסקי מכשפים, הם מתוחכמים ומהירי חימה.

אז מה קרה? ובכן, מה שקורה כל הזמן בעניינים כאלה, אני מתארת לעצמי, כשבוצע רצח והדבר נשאר בגדר סוד. החיים ממשיכים, זה הכל. אף-אחד לא צץ עם מידע של הרגע האחרון כמו בסרט, לא ניסיתי להרוג מישהו אחר, ואלוהים לא הלם בי למוות עם מכת-ברק. אולי הוא הרגיש שלשלח בי ברק בגלל ג'ו סנט ג'ורג' יהיה בזבוז של חשמל.

בעקבות אור השמש עזבנו את העולם הישן.

בלונדי כמו שיבולת, יפה כמו השקיעה.

גם הצוללת נאוטילוס היתה ונבראה ועדיין היא בחיים, חולפת בנבכי הים גדולה מוארת ונטולת-קול מתחת לאוקינוס אפרפר מצולב זרמים חמים בסובכי מערות תת-מימיות בשרשי האלמוגים בארכיפלאגוס מחליקה פנימה ופנימה בתנופה קישחת והיא יודעת לאן ולמה והיא איננה מונחת כאבן ולא כאשה עייפה.

הנה הוא הולך - אחד מאבות הטיפוס של אלוהים עצמו. סוג מסוים של מוטציה מלאת עוצמה שאף פעם לא נשקלה אפילו לייצור המוני. משונה מדי כדי לחיות, נדיר מדי כדי למות.

התפוצצויות הם דחיסות של הזמן. שינויים נצפים ביקום הטבעי, כולם נפיצים במידה זו או אחרת ומנקודת ראות זו או אחרת; אלמלא כן לא הייתם מבחינים בהם. רציפותו החלקה של השינוי, אם תואט די הצורך, תעבור מבלי שיבחינו בה צופים שמרחב הזמן/המעקב שלהם קצר מדי. לכן, אני אומר לכם, אני ראיתי שינויים שאתם לא הייתם מבחינים בהם בכלל.