- מציג ציטוטים 100 - 110 מתוך 213 בקטגוריית מתוך ספרים
» סדר רשימה לפי:
"
הרחק בערפיליו הקמאיים של הזמן הקדום, בימיה המפוארים והמהוללים של האמפריה הגלאקטית הקודמת, היו חיים פראיים, עשירים ובעיקר, פטורים ממס.
{ מתוך הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" }
9.2
 
"
מי שטורח בערב שבת עייף בשבת.
{ מתוך הספר "החתול העובר דרך קירות" }
9.3
 
"
כל חייו היה במקום אחר. בין כאן - לשם. אבל מעולם לא ממש כאן, ואף פעם לא ממש שם.
{ מתוך הספר "המצאת הבדידות" }
9.3
 
"
מזח ללא ים היא צורת חיים מוזרה ביותר.
{ מתוך הספר "מרדף הכבשה" }
9.3
 
"
לא היינו באותו מעמד חברתי, אבל לפחות היינו באותה מיטה.
{ מתוך הספר "פרספוליס - סיפורה של ילדות", מפי הדמות 'מרג'אן' }
9.3
 
"
"בסדר," אמר מחשב-העל 'הרהור עמוק', "התשובה לשאלה הגדולה..."

"כן...!"

"... של החיים, היקום והכל..." אמר 'הרהור עמוק'.

"כן...!"

"היא..." אמר 'הרהור עמוק', ועשה אתנחתא קלה.

"כן...!"

"היא..."

"כן...!!...?"

"ארבעים ושתיים," אמר "הרהור עמוק" בשלווה מלכותית אינסופית.
{ מתוך הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" }
9.3
 
"
אחרי האש בא השלג, וגם לדרקונים יש סוף.
{ מתוך הספר "ההוביט" }
9.3
 
"
ואז חשבתי על אנדי דופריין נוסע דרומה במכונית שלו עצמו, לבוש בחליפה נאה, ופשוט הייתי חייב לצחוק. העברתי חמישה-עשר יום בבידוד בקלי קלות; אולי כי חלק ממני היה עם אנדי דופריין. אנדי דופריין - האיש ששחה בחרא, ויצא נקי בצד השני. אנדי דופריין, בדרך לאוקיינוס השקט.
{ מתוך הספר "ריטה הייוורת' והבריחה משושנק" }
9.3
 
"
הקברן הוציא ממגירתו בונבוניירה של לשונות-חתולים, הקפיץ את תיבת-הקרטון השטוחה וסיפר כיצד בימים שקדמו למבצע סיני, כשישב עם נהגי האמבולנסים הפרטיים ליד הכניסה לבית-החולים תל-השומר והתחמם בשמש הסתוית, נעצרה לידו מכונית הרמטכ"ל. "בוא הנה, חייל," קרא לו דיין בניד אצבע. זיסר קם. "מדוע אתה לא עושה כלום?" שאל. "תראה, המפקד," ענה לו זיסר, "אם אני אהיה עסוק, אף אחד לא יהיה מרוצה, אפילו לא אתה." "מה התפקיד שלך?" הופתע דיין מחוצפתו של הרס"ר. "איש יחידת קבורה," השיב זיסר. ודיין היטיב את קשר הרטיה שעל ערפו, משך בחביבות את המצחיה על עיניו של זיסר והורה לנהגו להמשיך בדרכם.
{ מתוך הספר "עת הזמיר", מפי הדמות 'זיסר' }
9.3
 
"
"לא מוצא חן בעיני להרוג בחורה", אמר הספרדי.

"אלוהים עושה את זה כל הזמן; אם זה לא מפריע לו, זה לא צריך להדאיג אותך."
{ מתוך הספר "הנסיכה הקסומה" }
9.3