- מציג ציטוטים 90 - 100 מתוך 213 בקטגוריית מתוך ספרים
היא לא רצתה לצאת לאווירו של עולם פרועה ומקומטת כפרחי הכלנית הפשוטים. כי עז היה רצונה להופיע בכל הדרת יופייה. אין פלא, אפוא, כי התקשטותה הנסתרת נמשכה ימים רבים.
{ מתוך הספר "הנסיך הקטן" }
9.1
כל אחד צריך להכיר קסם קלפים אחד, לדעת לספר שתי בדיחות, ולדקלם שלושה שירים, למקרה שיום אחד ימצא את עצמו תקוע במעלית.
{ מתוך הספר "חזרת: אמיתות מרות אך בלתי-נמנעות" }
9.1
אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פררסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הבין-גלאקטית לתכנון העל-חלל. תוכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על-חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה.
{ מתוך הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" }
9.1
הפיתוי ליצור תיאוריות ראשוניות על סמך מידע חלקי הוא קללת המקצוע שלנו.
{ מתוך הספר "עמק הפחד", מפי הדמות "שרלוק הולמס" }
9.1
פעם הייתי בוכה המון והייתי מלאת תקווה. והיום אני צוחקת הרבה, צוחקת ומיואשת.
{ מתוך הספר "מישהו לרוץ איתו" }
9.1
אינני מכיר אף מחצית מכם מחצית המידה מכפי שהייתי רוצה, ואני רוחש לפחות למחציתכם מחצית החיבה שאתם ראויים לה.
{ מתוך הספר "שר הטבעות: אחוות הטבעת", מפי הדמות 'בילבו באגינס' }
9.1
אוכל, להגיש רק בצלחת לבנה. משקה - למזוג רק בכוס של זכוכית, בלי צבע. יש כללים בדברים האלה, אם אתה רואה מסעדה עם נרות, אסור להיכנס לשם. נרות זה לא בשביל הרומנטיקה, זה סימן שיש לטבח משהו שהוא רוצה להסתיר.
- מאיר שלו
{ מתוך הספר "רומן רוסי", מפי הדמות 'יעקב מירקין' }
9.1
9.2
מה שמוזר, אבל, זה שחשבתי על משהו אחר בזמן שקישקשתי לו. אני גר בניו יורק, וחשבתי על הבריכה שבסנטראל פארק, לא רחוק מסנטראל פארק דרום. שאלתי את עצמי, אם היא תהיה קפואה כשאני אגיע הביתה. ואם היא קפואה, לאן מסתלקים הברווזים כשהבריכה קופאת ונעשית כולה קרח. שאלתי את עצמי אם מישהו בא ולוקח אותם באוטו משא לגן חיות או משהו כזה. או שסתם עפים להם. בכל זאת יש לי מזל. זאת אומרת, גם יכולתי לקשקש את כל הקשקושים האלה לספנסר הזה וגם לחשוב על הברווזים האלה באותו זמן. זה מוזר. לא צריך לחשוב הרבה כשמדברים עם מורה.
{ מתוך הספר "התפסן בשדה השיפון" , מפי הדמות "הולדן קולדפילד" }
9.2
נפלאות הן דרכי האל, הממשלות והנשים ואל לו לבן תמותה לנסות ולהבינן.
{ מתוך הספר "די זמן לאהבה" }
9.2