ישראל - ישראלים, ציון, ארץ ישראל | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

... כי אנחנו, המקיצים בכל בוקר במדינה יהודית כאילו דבר מובן מאליו הוא, הקוראים בעיתון עברי דברי ביקורת, כאילו כך היה הדבר מאז ומעולם... המשלמים מיסים בעלי שמות עבריים כאילו מנהג אבותינו בידנו, מוכרחים לפסוק לעתים מרדיפתנו אחר המחר כדי לתת דעתנו, בכל יראת הכבוד, אל האתמול. הוא אמנם חלף, ולא ישוב עוד... אבל הוא השאיר משהו, שממנו לא נוכל להפטר לעולמים. את היסוד שלנו - שבלעדיו אי אפשר לבנות. את השורשים שלנו - שבלעדיהם לא נוכל לצמוח.

אסור לחשוב כי הציונות נודדת על פני הדרכים ומושיטה ידה לבקש מכל עובר אורח נדבת אהדה. אנו קודם כל זוכרים היטב, כי לא אהדתם של אנשים מן הצד היא שתושיענו, אלא פעולתנו העצמאית.

אבל לנו ליהודים האינטליגנטים, אין פטריוטיזם, אין אנו אוהבים את עמנו אהבה עמוקה ושלמה. משום כך חסרה עבודתנו הרעיונית על-פי רוב חמימות ועניין, והיא אכולה מבפנים על-ידי פירוד חולני.

סרג'נט אנגלי אחד, בדברו על מינים שונים של אנשי צבא אשר בגליפולי, אמר: "מוזרים הם הציוניים: בשעה שהכל מתכופפים מחשש הכדורים, הרי אלו הולכים כאילו לא כלום." נעים.

זוהי צרתנו, שהרבה אצלנו (היהודים) חלשים כאלה. אנו מתלהבים לרגע, נחפזים לעשות ומתקררים מיד. אין כוח ההתמדה, אין הרצון העקשני... לא אצל הכול כך!... יש גם חזקים, הם יישארו: ויבואו חדשים חזקים ואמיצים.

אם אני הולך למות, הרי הולך אני בשמחה, בלב קל, מפני שזה לשם הדבר הכי יקר לי. האם לא שמחה היא למות מתוך הכרה, שבמחיר זה יקבל עמי דבר מה במולדתי היקרה, בארץ ישראל?

העם היהודי אינו רוצה, ויש לומר, שאינו יכול להיטמע. הוא רוצה, שגם לו יהיה מקום נאה בין שאר עמי התרבות; בלי ארץ מיוחדת, שלו, אי-אפשר לו לבוא לידי כך, ומכיוון שהוא זקוק לעזרה יותר מכל שאר העמים, עלינו לבוא לעזרתו.

מאמין אני: יבוא יום ואני, עייף ומיוגע מעבודה קשה, סקור אסקור בשמחה וגיל את שדותיי אני בארצי אני. ולא יאמר איש: 'לך לך, נבזה, מפה; זר הנך בארץ הזאת!' וכי ימצא איש ויאמר כך, בכוח ובחרב אגן, אקום ואגן על שדותיי, על זכויותיי. יבוא! מאחורי שדותיי, מימני, משמאלי חבריי, לא כחבריהם של היהודים הסוציאל-דמוקרטים ברוסיה, ידי חבריי לא תהיינה מגואלות בדם אחיי... ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, יודע לשם מה אני נופל.

אין אני חדל לרצות, כי שאלת היהודים תיפתר פתרון גמור בארץ-ישראל, וכן אין אני חדל להאמין, כי רק שם אומנם תוכל להיפתר פתרון רצוי וטוב.

לא ייתכן שלטון ערבי בירושלים. העיר הזאת לא תחולק - לא חצי-חצי, לא 60-40, לא 75-25, שום חלוקה.