- מציג ציטוטים 70 - 80 מתוך 126 בקטגוריית ישראל
» סדר רשימה לפי:
"
ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו ולחלומותיו של כל יהודי.
8.6
 
"
אני מאמין כי אנו אומה קטנה בעלת לב גדול.
{ מתוך נאום בכינוס חתימת השלום עם ירדן (ה-26 ביולי, 1994) }
9.1
 
"
לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים "יהיה בסדר". צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה-"יהיה בסדר", אותה טפיחת כתף חבר'מנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עלי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה.

אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה. ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש"יהיה בסדר" פירושו שהרבה מאוד לא "בסדר".
{ מתוך נאום בטקס סיום מחזור של ביה''ס לפיקוד ומטה (ה-27 באוגוסט, 1992) }
9.6
 
"
כבן לעם היהודי שחלם אלפי שנים לחזור לנחלת אבותיו, בן לעם שגלה מארצו בשואה, אני בן לעם שתמונת הילד עם הידיים המורמות בגטו ורשה חוזרת אליו בלילות. הכותל המערבי הוא לי מוקד געגועיו של העם היהודי, ואבני הכותל השותקות, שהיו המלט והדבק של עם ישראל לדורותיו, דיברו אלי באותם רגעים יפים ועצובים, מכל חלום ושיר.
{ מתוך נאום בקונגרס הציוני בירושלים (ה-3 בפברואר, 1992) }
9.4
 
"
אתם חוזרים מחר-מחרתיים לביתכם, אתם חוזרים אל ארצות מגוריכם. מה תספרו לבני משפחותיכם? מה תגידו לילדיכם? איזו בשורה תביאו מהשבוע הזה בירושלים? מהקונגרס הזה? ממדינת ישראל? ספרו להם שהייתם בבית, שבאתם לבקר בבית שלכם, אפילו אתם יושבים כבר שנים ודורות בבואנוס איירס, ומלבורן, בניו יורק ובלוס אנג'לס, בלונדון ובבריסל, כאן זה הבית שלכם. אנחנו ידענו את צערכם בשעות המצוקה שלנו ואנחנו ידענו את גאוותכם בימי הניצחון וההישגים שלנו.
{ מתוך נאום בקונגרס הציוני בירושלים (ה-3 בפברואר, 1992) }
9
 
"
אנחנו הבית של כל יהודי בעולם, אנחנו המקלט, אנחנו גם האחריות.
{ מתוך נאום בקונגרס הציוני בירושלים (ה-3 בפברואר, 1992) }
9
 
"
[על התקופה הסמוכה למלחמת ששת-הימים:] צריך היה לפתור שתי בעיות - ההחלטה לפעול או לא לפעול, ומי ישא באחריות להחלטה זו. מורת הרוח גאתה במדינה ובצבא, לא משום שהממשלה לא החליטה לצאת למלחמה - אלא משום שלא גיבשה כל החלטה שהיא.
8.7
 
"
עשרה קבין של יופי ירדו לעולם - תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. אין לך יופי כיופייה של ירושלים.
{ דף מט, ע"ב }
9.6
 
"
אתם יודעים מה עשיתי ומה עשינו כדי למנוע מלחמה ושכול, אבל גורלנו הוא שבארץ אין מנוס מלהילחם, במסירות נפש. האלטרנטיבה היא אושוויץ, והחלטתנו ברורה - שלא תהיה עוד אושוויץ.
9.2
 
"
הבאנו לך דם ואצבעות, אהבה ושרירים, כתפיים מופקרות לנשוא את הגלובוס העברי בנגעיו הקשים.
9.8