אילו רק ידענו, אדון, מה אומרות האבנים, מה אומרים הגשם והפרחים. אפשר שהם קוראים - קוראים לנו - ואנו איננו שומעים אותם. מתי תיפתחנה זרעותינו לחבק את הכל - את האבנים, את הגשם, את הפרחים, ואת בני-האדם? מה דעתך על כך, אדון? ומה אומרים ספריך על כך?

אני מרגיש עד מאוד כי כל שאלת הבריאה היא עמוקה מדי עבור השכל האנושי. באותה מידה יכול כלב להפוך במוחו של ניוטון! יאמין ויקווה כל אדם את אשר הוא יכול.

בכל דבר בטבע יש משהו מן המופלא.

איננו יורשים את העולם מאבותינו. אנו מקבלים אותו בהשאלה מילדינו. חובה עלינו להחזירו להם במצב מושלם.

קיימת מוזיקה באנחת השיחים, בזרימת הנחלים, בכל הדברים; אילו אנשים יכלו להקשיב.

מדוע כל כך מכאיב לצפות באדם טובע? משום שיש בכך משהו בלתי-טבעי. הטבע דורש התקדמות אישית, אבולוציה, וכל צעד אחורה פירושו אנרגיה מבוזבזת.

הטבע הוא תפאורן מחונן וערמומי. הוא יוצר אשליה של קביעות, של המשכיות עקשנית. אחרת ציפורים לא היו דוגרות על ביציהן חרף הרעב המכרסם, עצים לא היו פורחים גם בשנים השחונות, והאדם לא היה נעשה עבד לפיסת קרקע בוגדנית. מנגנון ההמשכיות מקים לתחייה יערות שרופים, מרדים הרי געש מתפרצים, מביא מזור ושיכחה ללבבות שבורים.

צבעים הם החיוכים של הטבע.

הטבע הוא אריסטוקרטי ביותר: הבדלי המעלה אשר קבע הטבע גדולים הרבה יותר מאלה שנקבעו במדינה כלשהי על ידי ייחוס-לידה, תואר, עושר או מעמד.

הטבע וחוקי הטבע נחבאו בחשיכה. ויאמר אלוהים: יהי ניוטון! ויהי אור בכל!

לפני שהאדם עשה אותנו אזרחים עשה אותנו הטבע הגדול בני-אדם.

הבריאה חיה, צומחת ומתפתחת; האדם הוא רק עד.

להערכתי, מתקנים חברתיים יצרו אומללות רבה יותר מכל כוח אחר בהיסטוריה האנושית. הראו לי את מי שאומר 'יש לעשות כך וכך' ואראה לכם ראש מלא כוונות זדון שאין להם מוצא אחר. מה שעלינו לחתור אליו - תמיד! - הוא למצוא את הזרימה הטבעית ולנוע עמה.

ככל שהעולם מתפתח שואף הוא לחזור לטבעיותו המקורית.

נס הוא תזמון כוחות הטבע ברגע הנכון.