מוות - מיתה, פטירה, התאבדות | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

לא ידעתי באחר הצהריים ההוא שהאדמה מחכה להפוך לקבר נוסף בתוך מספר מועט של ימים. חבל נורא שלא יכולתי לתפוס את הקליע מהאוויר ולהכניס אותו בחזרה לקנה של הרובה ולגרום לו להתברג בחזרה לתוך הקנה ולתוך בית הבליעה ולהדק את עצמו לתרמיל מחדש ולחזור להיות כאילו לא נורה מעולם וגם לא הוטען ברובה.
הלוואי שהכדור היה חוזר לקופסא שלו ביחד עם 49 אחיו ואחיותיו והקופסא הייתה מונחת בבטחה על המדף בחנות כלי הנשק, ואני בדיוק הייתי עובר ליד החנות באותו אחר צהריים גשום בפברואר ולא הייי נכנס פנימה.
הלוואי שהייתי משתוקק להמבורגר במקום לכדורים. בדיוק ליד חנות הנשק הייתי מסעדה. היו להם המבורגרים טובים מאוד, אבל אני לא הייתי רעב.

המוות עושה דברים כאלה: הוא הופך אנשים לרגשנים. מול ארון מתים כולנו רואים רק את הדברים הטובים או את מה שאנחנו רוצים לראות.

מוות זה כמו "אמת או חובה". אתה יכול להתחבא, לשכוח ממנו לגמרי, אבל ברגע שהבקבוק נעצר ופונה אליך אתה גמור.

אדם מתחיל למות ברגע לידתו. רוב האנשים חיים תוך הכחשת חיזורו הסבלני של המוות עד שהם ערים לו פתאום, מאוחר בחיים ועמוק בחולי, יושב למראשות מיטתם.

בעיה פילוסופית רצינית באמת יש רק אחת: ההתאבדות. לפסוק אם כדאי לחיות את החיים האלה, או לא כדאי, פירושו לענות על שאלת-היסוד של הפילוסופיה.

איבדתי את היכולת לראות את המוות (ואת החיים) במונחים פשוטים. מוות הוא לא ההפך של החיים. הוא כבר כאן, בתוך הווייתי, ותמיד הוא היה כאן - אף מאבק לא יאפשר לי להשתחרר מידיעה זו.

מה שבאמת התחשק לי, אבל, זה להתאבד. התחשק לי לקפוץ מהחלון. בטח הייתי עושה את זה, אם הייתי בטוח שמישהו יכסה אותי ברגע שאני אנחת. לא רציתי שאיזה חבורה של סקרנים טיפשים יסתכלו עלי כשאני כולי מכוסה דם.

"המחשבה שתהי דוממת,לבנה קרה... ששוב לא אראה אותך מסמיקה באדום לוהט, שלעולם לא אראה בעינייך את הבזק האינטואיצה הבריאה שלך, כשאת תופסת אותי בהעמדת פנים... לא אוכל למוד בזה."

אני לא פוחד מהמוות - הייתי מת במשך מיליארדים על מיליארדים של שנים לפני שנולדתי, ולא סבלתי בשל כך שמץ אי נוחות.

ואף אני, הנני כמותם. אולם מה בכך, המוות אינו ולא כלום לגבי אנשים אשר כמוני. זהו מאורע הנותן להם צידוק.