הצרה האמיתית שבזקנה אינה רפיון הגוף, אלא אדישותה של הנשמה.

הטרגדיה של החיים היא שאנו נעשים זקנים מוקדם מדי וחכמים מאוחר מדי.

הפרחים פורחים שוב מידי אביב, אך האדם הזקן לא יוכל עוד לפרוח לעולם.

הרוח בעץ גדול שונה מהרוח בעצים צעירים.

לחיות זה למות. להיות ער זה לישון. להיות צעיר זה להזדקן.

אנשים מזדקנים רק כאשר הם נוטשים את האידיאלים שלהם. השנים מקמטות את העור, אך שיעמום מקמט את הנפש.

בטבע הופך זחל דוחה לפרפר יפהפה ואילו אצל בני אדם קורה התהליך ההפוך: פרפר יפהפה הופך לזחל דוחה.

הצעיר הוא בעל עיניים טובות יותר, אך הזקן מיטיב לראות ממנו.

בצעירותנו אנו לומדים. בזקנותנו - אנו מבינים.

הבה נחשוב שכמו שאנו מתגעגעים עתה לנעורינו בפריחתם, שעברו ואינם ולא ישובו לעולם, חולשתנו מלווה אותנו וגורמת לנו צער על בגרותנו שהיא עדיין אתנו ושאותה אין אנו מעריכים דייה.

מטאטא ישן מכיר הכי טוב את הפינות המלוכלכות.

אין אדם קרב לגיל מאה מבלי שיוסיפו השנים המצטברות משקל לאישיותו.

כשאנו צעירים אנו אוגרים לימי זקנה; כשאנו זקנים אנו חוסכים למוות.

הזיקנה תפסה אותך חזק אם מדי פעם אין לך החשק להשליך כדור שלג.

הזקנה אינה מביאה חוכמה. לעיתים קרובות היא רק ממירה טיפשות רגילה בערמומיות ובשחצנות.