אנו יכולים להמציא רק באמצעות הזיכרון.

זיכרון של אושר כבר איננו אושר; זיכרון של יגון הוא עדיין יגון.

שכל בלי זכרון הוא כמו מבצר בלי חיילים.

יותר קשה מעצב היום, הוא זיכרון שמחת אתמול.

הזכרון הוא משמשו של הרצון.

הזכרונות הטובים ביותר הם אלה ששכחנו.

הזכרונות הם גן העדן היחיד שאי אפשר לגרשנו מתוכו.

כך, בהבזק הזיכרון הזה ששב וגח במכת מחץ, ידעתי מי אני, מאין באתי, ולאן אני הולך. מן הזיכרון הזה שאבתי, בהיחלצי מן האין, את מעיינות חיי ששבתי ואיתרתי... כך , מחמת שובו של הזיכרון, של אסון החיים, נודיתי מן האושר המטורף שבשכחה. ועברתי מן האין הערב אל חרדת החיים.

הזיכרונות האמיתיים היו דומים לרוחות רפאים, ואילו הזיכרונות הכוזבים היו משכנעים כל כך, עד כי דחקו את רגלי המציאות.

ההבדל בין זיכרון אמיתי לבין זיכרון מזויף דומה להבדל בין תכשיט מקורי לבין אחד מזויף; דווקא התכשיט המזויף יראה תמיד אמיתי ומבריק יותר.

ערימת השמיכות על מיטתנו, החולצות הקמוטות התלויות על הדלת, כלי העבודה שלך על שולחן המטבח, ריח משחת השיניים שלך. זיכרונות. זיכרונות טובים. מגע ידך נותר בביתנו ומקרב אותי אליך כל אימת שאתה הולך.

הזכרון הוא כמו ליצן - זקן, נואף ומהתל.

ביום מן הימים יעלם הכאב, אך הזיכרון ישאר לעולם.

מה שיפה בזיכרונות הוא שאתה יכול לבחור.