מורים ומורות ללשון ולספרות הן תופעה, אבל מרצים, מרצות ופרופסורים לענייני השפה העברית הם תופעה על גבול העל-טבעיות. מאין הפנינים האלה שיוצאות מפיהם? מאיזו פינה במוח מגיעים הציטוטים והמשפטים שהופכים הרצאה פשוטה לנסיעה ברכבת הרים רעועה? מי יודע. אולי הקריאה ההולכת ונשנית של דוסטוייבסקי, טולסטוי, עגנון ורם אורן (אה?!). בכל מקרה, קטגוריה זו גדושה ביציאות מבריקות וציטוטים מעולים של מתוך מקצועות השפה העברית.

 

---

---