מדינה, מלחמה ושלום | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

הליכוד לוקח אנשים מפוקפקים והופך אותם לחברי כנסת; והעבודה לוקחת חברי כנסת והופכת אותם לאנשים מפוקפקים.

הלהבות הכתומות נופפו לקהל בשעה שנייר ודפוס התמוססו בתוכן. מילים בוערות נקרעו ממשפטיהן. בצד האחר, מעבר לחום המטושטש, היה ניתן לראות את החולצות החומות וצלבי הקרס משלבים ידיים. לא ראיתם בני אדם. רק מדים ושלטים.

מנחם [בגין] המסכן, יש לו בעיות משלו; אחרי הכול, אני קיבלתי את סיני ואת בארות הנפט, ומה קיבל מנחם? פיסת נייר.

כשמפקד או מלך הוא מטומטם כהוגן ומוליך את החיילים שלו ישר לבוץ - אז צריך שיהיה לבחורים אומץ גדול, וזו מעלה טובה. אם הוא קמצן מדי ולא מגייס די בחורים, אז צריך שיהיו כולם הרקולסים. אם הוא מטושטש ולא שם לב לכלום, אז צריך שיהיו ערומים כנחשים, ולא - יילכו לכפרות. וגם נאמנות יוצאת מן הכלל צריך, כשהוא מטיל עליך יותר מדי.
כל אלה מעלות טובות, שארץ מסודרת ומלך ומפקד טוב לא זקוקים להן. בארץ טובה לא צריך מעלות טובות. כל אחד יכול להיות רגיל מאוד, חכם בינוני, ומצידי אפילו פחדן.

תפקיד המנהיגות היא לייצר מנהיגים נוספים, לא מונהגים נוספים.

אם אתה מחפש "מוחות" - עצור בישראל, אין צורך להמשיך הלאה. אם אתה נוסע למזרח התיכון כדי למצוא נפט - דלג על ישראל.

אצל כל מפקד צריכה להישאל השאלה כיצד מניע הוא את פקודיו. מה גורם לחייל או לחיילת להירתם לטובת הנחיות המפקד או לאופי ההכשרה ולבצע את משימותיו בצורה האידיאלית. ברור וידוע שלכל מפקד יש את הכלי הבסיסי מעצם היותו סמכות פיקודית והוא המחויבות לחוקי לנהלי המערכת והתגמול המשמעתי בעבורם. עם זאת אילו אינם מספיקים להניע חייל שהרי אפוא מוצבים תחתינו בני אדם עם רצונות ואישיות שמשפיע על מוכוונותם ורמת המוטיבציה שלהם כלפי אותם משימות. על כן בעיסוק הפיקודי הנעה מכורח האישיות הינה כלי משמעותי והכרחי שחייב המפקד להשתמש בו.

קיצורו של דבר, אתם מאשימים אותנו בכך שברצוננו לבטל את הקניין הפרטי שלכם. ואכן, זה בדיוק רצוננו.

כאשר לא ניתן יהיה עוד להפוך את העבודה להון, לכסף, לקרקע מניבת נכסים, או במילים אחרות, לכוח חברתי שניתן לעשותו מונופול - כלומר, כאשר קניין פרטי לא יוכל להפוך לקניין בורגני - למן הרגע הזה, מכריזים אתם, בטלה האישיות.

מודים אתם איפוא ש-"היחיד" בעיניכם הוא אינו אלא היחיד הבורגני, בעל הנכנסים ממעמד הביניים. סוג זה של יחיד, אכן יש להתנער ממנו ולבטלו.

השאלה אם המעמד השליט בבריטניה הוא מרושע או סתם טיפש היא אחת השאלות הקשות של תקופתנו.

[...] מה שהרשים אותי באותו זמן, וממשיך להרשים מאז, הוא שאנשים מאמינים או מתכחשים למעשי זוועה אך ורק על בסיס נטייה פוליטית. כל אחד מאמין במעשי הזוועה של האויב ולא מאמין באלו של הצד שלו, בלי לטרוח אף פעם לבחון את העדויות.