בית הספר הוא בית החרושת של המין האנושי.

מדוע? מדוע ילד, שבתנאים מסוימים הוא פיקח, חד-עין, מלא-דמיון, בעל כושר ניתוח, בקיצור - אינטליגנטי, יהפוך ברגע הכנסו לכתה, כבמטה קסם, לאידיוט גמור?

מה שבית הספר חושב על הספרייה שלו הוא מדד למה שבית הספר חושב על חינוך.

בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי בשביל ללכת לבית הספר.

אדם נוסע מסביב לעולם בחיפוש אחר מה שהוא צריך וחוזר הביתה כדי למצוא את זה.

בית ספר בלי משמעת כטחנת מים בלי מים.

קולג' אינו המקום למצוא רעיונות.

סבתא רצתה שאקבל השכלה, אז היא השאירה אותי מחוץ לבית הספר.

אני משערת שבגלל שכמעט כל הילדים כיום הולכים לבית הספר, ורגילים שיארגנו בשבילם דברים, הם נראים כל כך חסרי יכולת לחשוב על רעיונות משלהם.

תודה לאל שמעולם לא נשלחתי לבית הספר,
להכתש בתלם הטמטום עם כל העדר.

כיצד ייתכן שילדים קטנים כה אינטילגנטים ומבוגרים כל כך טיפשים? זה חייב להיות בית הספר שעושה זאת.

הדבר העושה את בית הספר קשה כל כך לילדים חושבים, הוא לא רק העובדה שהמורים מרבים לומר דברים שאינם נשמעים הגיוניים, אלא שהם אומרים זאת באותה צורה בדיוק שבה הם אומרים דברי טעם, כך שהילד מתחיל להאמין שאם לא הבין, הרי זה באשמתו וייתכן שזה מה שהמורה רוצה שהוא יחשוב.

רוב מה שנקרא "הפרעות" או "ליקויים" זה רק תגובה אלרגית לבית הספר.

ההשכלה האמיתית לא מגיעה מבית הספר וממורים, אלא מהחברה בכללותה ומצורת החיים בה.

החובה ללכת לבית הספר מקפחת את זכותם של רוב האנשים ללמוד.