ספרים וכתיבה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

בחורף, לדוגמא, רציתי לכתוב בהרחבה על המעברות שכוסו בשלג וטבעו בשיטפונות, והעורך אמר לי שזה לא התחום שלי. עד היום אני לא יודע מה כן התחום שלי. הייתי רוצה להיות עיתונאי רב תחומי, כי יש קשר הדוק בים התחומים השונים, והם אינם ניתנים לחלוקה. רק עצלנים אוהבים את סידור העבודה הזה - כל אחד מתעסק בענייניו, כפי שהעורך אוהב להדגיש. אבל אני לא עצלן בכלל, אני דווקא חרוץ, ולא אכפת לי לכתוב כל יום על נושא אחר, כי כולם בוערים והשרפה היא אחת.

בעיתון האזרחי המפוקפק הזה צריך להפריד בין ידיעה לעמדה, וזאת הנחיה חד משמעית כאן במערכת. אבל אני לגמרי לא תמים כפי שאני נראה או נשמע, ואני יודע איך מגניבים השקפת עולם ודבר הגות קטן אל תוך הנתונים והתיאורים מהשטח. מעולם לא האמנתי שעיתונאי בעל הכרה ומצפון יכול להסתפק בתיאור המצב כאילו היה צלם. אם יש לו עמדה, שומה עליו להביע אותה, ואסור לו להחביא אותה. זה כל האני מאמין שלי על רגל אחת.

טבעם המשותף [של בני האדם] אינו מסייע לידידות כאשר הבדלי שפה מונעים מהם להעביר זה לזה את רגשותיהם, עד שיותר קל לו לאדם לקיים שיג ושיח עם כלבו, מאשר עם נכרי.

מילים תלויות כמו כביסה על החבל ומתנפנפות ברוח התודעה.

אברום ר' נהרג בגלל תקלה בתחנת הקמח, הותיר אחריו חתולה סיאמית אבודה בת 48, חומה-צהובה, שמנמנה אבל לא שמנה, נאה, אולי קצת שמנה, עונה לשם "מתושלח", טוב, שמנה כמו פרה, המוצא הישר מוזמן להחזיק בה.

גם אם אלך בגיא צלמוות, לא אירע רע, כי הסיפור שלי עימדי.

לו נאלצו הסופרים לחכות עד שנפשם היקרה תהיה שלווה לגמרי, לא היה נכתב הרבה.

סהר דק וצהוב כפלח של קליפת לימון התעקל מעליהם, ומתחת לאורו זהרו על פני האדמה חוטים של כפור, כמו נתיבי זחילה כסופים של חלזונות.

"מהר, אתה צריך לבוא איתי," אמרה. "אתה בסכנה גדולה!"

"למה?"

"כי אני אהרוג אותך אם לא תבוא איתי."

יש אומרים שתכליתו של כל סיפור היא לתת סדר במציאות. לא רק סדר של זמנים, אלא גם מעלות של חשיבות. ויש אומרים שכל סיפור בא לעולם רק כדי לענות על שאלות.