- מציג ציטוטים 40 - 50 מתוך 2817 בקטגוריית פילוסופיה וחכמה
» סדר רשימה לפי:
"
נחמתי היחידה היא ששום דבר לא נמשך לנצח, ושום דבר אינו בדיוק כפי שהוא נראה... הסיטו את המבט. אל תסתכלו. כסו את עיניכם וזכרו שדבר אינו כפי שהוא נראה.
{ מתוך הספר "ראש העיר הטוב" }
7.6
 
"
הרגע חלף. היא ראתה אותו נעלם מהנקודה הזעירה שבה "כאשר" הופך ל-"עכשיו" ומתחילה להיסחף אחורה ל-"אז". זה אורך רק שנייה.
{ מתוך הספר "ראש העיר הטוב" }
9.2
 
"
לבני אנוש יש יכולת כמעט בלתי מוגבלת להשלות את עצמם - יכולת עיקשת להכחיש את המובן מאליו עד עיוורון, כישרון חינני באופן מכמיר לב להאמין במשהו נעים יותר מהדבר שמביט להם גלויות, ישר בעיניים. ואיזו ברכה זו. זה מה שגורם לנו לכתוב שירים. זה מה שגורם לנו לשיר ולצייר ציורים ולבנות קתדרלות. זאת הסיבה לכל שקיימים עמודים דוריים בשעה שגזע עץ היה עושה את העבודה בהצלחה לא פחותה. זה כישרון מהולל, יפהפה ומייסר, והוא שהופך אותנו לאנושיים.
{ מתוך הספר "ראש העיר הטוב" }
9
 
"
לעולם אל תניח שאיני רוחש חיבה לצדק רק משום שאני עורך דין. לעולם אל תבלבל בין צדק לבין חוק. לעולם אל תבלבל בין הטוב לבין הצודק. לעולם אל תניח שהצודק חייב להיות גם הטוב.
{ מתוך הספר "ראש העיר הטוב" }
9.5
 
"
אי אפשר לו לעניין חי בלי שטף תמידי.
{ מתוך הקובץ "מחיי יוסף טרומפלדור - קובץ מכתבים וקטעי רשימות" }
8.3
 
"
איני יודע מהי התייאשות. לגבי מי שרוצה לתקן דבר מה בחייו אין התייאשות.
{ מתוך הקובץ "מחיי יוסף טרומפלדור - קובץ מכתבים וקטעי רשימות" }
8.5
 
"
יש שעה ואדם נמשך לרעהו ורוצה לגלות לו את כל נשמתו ולשפוך לפניו את כל יגנו ולהשיח את שמחתו וחלומותיו ותקוותיו. אבל הן יש שעה ואדם רוצה להתבודד ולהצטנף דום יחד עם יגונו הגדול.
{ מתוך הקובץ "מחיי יוסף טרומפלדור - קובץ מכתבים וקטעי רשימות" }
9.1
 
"
רוב המעשים הרעים הנעשים על פני האדמה מקורם בבורות ההמונים.
{ מתוך הקובץ "מחיי יוסף טרומפלדור - קובץ מכתבים וקטעי רשימות" }
8.1
 
"
‎פילוסוף שאיננו מתווכח כמוהו כמתאגרף המסרב לעלות על הזירה.
{ מתוך הספר "זכרונות אישיים" }
8.8
 
"
"מה בן-אדם צריך?" הכריזה יום אחד, אחרי הכפית הראשונה של המנה האחרונה. "לא הרבה: משהו מתוק לאכול, וסיפור לספר, וזמן ומקום, וגלדיולות באגרטל, ושני חברים, ושני ראשי הרים, על האחד לעמוד ועל השני להביט. ושתי עיניים לבדוק בהן את השמיים ולחכות."
{ מתוך הספר "יונה ונער" }
9.4