פילוסופיה וחכמה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

הרעיונות שהונצחו על-ידי החכמה, להם מרוצת הזמן אינה יכולה להזיק. אין דור שיכחידם, אין דור שיפחתם.

את יומם הם מאבדים בציפייה ללילם. את לילם - בפחד מפני אור הבוקר.

את כנראה צודקת שפגישה "באמצע הדרך", כפי שאני הצעתי, כבר לא מספקת, ושפגישה אמיתית בינינו תתרחש רק אם כל אחד מאיתנו ילך את מלוא הדרך לעבר האחר.

למה לא מחייבים אנשים להוציא רשיונות למלים מסויימות כמו שמוציאים רשיון לאקדח?

ואם כולם רואים, קל יותר להבין ולקבל, אבל אם הסבל לא בולט? אם הוא בלונדיני וזוהר, גם אז מותר למות? ומי בכלל החליט שחיים ארוכים זה ערך? ואיך קורה שכולנו רוצים להאריך את זמן השהייה שלנו כאן ככל האפשר, ושכל דיעה אחרת מצביעה על אי שפיות?

"זה מוכיח שאתה יוצא דופן," השיב הדחליל; "ואני משוכנע שהאנשים היחידים ששווים התייחסות בעולם הם אלו אשר יוצאי דופן. האנשים הרגילים הם כמו העלים של עץ, הם חיים ומתים מבלי שיבחינו בהם."

"אינני מצליח להעלות בדעתי לשם מה עומדת פה החומה ומאיזה חומר היא עשויה."

"תן מנוחה לשכל שלך ואל תטריח אותו בחומה," ענה איש-הפח. "אחרי שנטפס ונעבור אותה, נדע מה נמצא מעברה השני."

האם עלינו לא לבטוח באדם, משום שהליכותיו אינם דומות לשלנו?

בדמיון האנושי, אירועים מייצרים אפקט של זמן. לכן מי שנסע רחוק וראה הרבה, נוטה לחשוב שהוא חי חיים ארוכים; והיסטוריה ששופעת באירועים חשובים מהר מאוד מאמצת חזות קדמונית.

היסטוריה, כמו אהבה, נוטה לעטוף את גיבוריה ברוח של זיו דמיוני.