- מציג ציטוטים 100 - 110 מתוך 2817 בקטגוריית פילוסופיה וחכמה
» סדר רשימה לפי:
"
אתם המטיפים לחיות בטוהר
ולהימנע מפשע מתועב:
תחילה תנו לנו משהו לבלוע
לפני שתנאמו נאום נלהב.
{ מתוך המחזה "אופרה בגרוש", מפי הדמות 'מקהית' }
6
 
"
אל תילחמו יותר מדי ברשע,
כי קר, והוא יקפא בין כך וכך.
צינה גדולה וחשיכה שוררת
בעולמנו, עמק הבכא.
{ מתוך המחזה "אופרה בגרוש" }
- -
 
"
רק הרצון שלנו יכול להתרומם מעל המקומות שבהם אנחנו תקועים בחיי השעה.
{ מתוך הספר "מיי פירסט סוני" }
9.5
 
"
עם תום מחיאות הכפיים, כולם מזנקים אל תאי האיחסון, חוטפים מזוודות, טורקים דלתות, תופסים עמדה לכיוון היציאה. פה ושם דחיפות, כמה מריבות. המלך מציץ אליי. "מה יש," אני אומר לו, "הם עושים בדיוק מה שאתה אומר כל הזמן. כל אחד מהם מלך, נכון? מגיע להם להיות ראשונים בתור. זה מה שקורה כשאנשים חושבים שהכל מגיע להם."

"לא. זה מה שקורה כשאנשים מאמינים שהם יכולים לקבל מה שהם רוצים רק על חשבון מישהו אחר. כשלא מאמינים באושר בלי פגיעה ובלי אשמה. כשחושבים - אם אני מרוויח, מישהו אחר מפסיד. אם מישהו אחר שמח - אני נדפקתי. זאת מחלת נפש, אין לזה שום קשר למלוכה."
{ מתוך הספר "באדולינה" }
9.6
 
"
ואם למשל אנשים יתחילו להגיד אחד לשני רק את האמת בפרצוף, כי אין זמן, את תופסת? אין זמן"
{ מתוך הספר "אישה בורחת מבשורה" }
9
 
"
החיים נפלאים, אבל אפשר לסמוך עליהם שיהיו אכזריים.
{ מתוך הספר "אחרון היהודים" }
9
 
"
"אם היית מבקש הייתי עושה את זה," אמר לבסוף, והיישיר אליי מבט. השפלתי את עיניי. עד היום אני מתקשה להסתכל בפנים לאנשים כמו חסן, שמתכוונים לכל מילה שהם אומרים.

"אבל אני תוהה," הוסיף. "אם בכלל היית מבקש ממני לעשות דבר כזה, אמיר אגא."

וכך, ללא שום קושי, הוא העמיד אותי במבחן הקטן הזה. אם יש בדעתי להשתעשע ולהעמיד את נאמנותו למבחן, כך כנראה חשב, אז הוא ישתעשע בי ויעמיד את הגינותי במבחן.

הצטערתי שבכלל פתחתי בשיחה הזאת. "אל תדבר שטויות, חסן, אתה יודע שלא הייתי עושה דבר כזה."

חסן החזיר לי חיוך, אלא שאצלו הוא לא נראה מאולץ. "אני יודע," אמר. וזה מה שמאפיין אנשים שמתכוונים לכל מילה שהם אומרים. הם חושבים שכך זה גם אצל אחרים.
{ מתוך הספר "רודף העפיפונים" }
9.1
 
"
פחד! מורשת זו היא נחלת הכלל בארץ הפרא; אין יצור שיכול להימנע ממנו או להחליפו בנזיד עדשים.
{ מתוך הספר "פנג הלבן" }
9
 
"
כל אחד יודע כי ביום מן הימים ימצא אותנו המוות. זה שם גבול לכל שמחה אך גם לכל כאב. אין סוף דאגות חומריות אינן מאפשרות לנו להיות מאושרים או אומללים בתכלית, אלה משוות אופי זמני לכל שמחה, אך גם מסיחות את דעתנו מן הצער ומאפשרות לנו לשאתו.
{ מתוך הספר "הזהו אדם?" }
9.5
 
"
כל בני-האדם מגלים במהלך חייהם שהאושר המושלם אינו בגדר האפשר: ואולם מעטים מהרהרים שגם ההפך נכון. אדם אינו יכול להיות אומלל בתכלית. מה שמונע את הגשמת שני המצבים הקיצוניים טבעו אחד: קיומנו האנושי סותר את האין סופיות. לעולם אין אנו יודעים מה צופן לנו העתיד - בשעת שפל יש בלבנו תקווה, ובעת אושר קיים גם החשש מפני המחר.
{ מתוך הספר "הזהו אדם?" }
8.8