היא היתה שקטה ולא בולטת, ואולי דווקא בגלל זה כל כך מצאה חן בעיני ויקטור. אליו בלאו הכי איש מעולם לא שם לב, וכאשר הלך אתה - לא הביט איש גם בשניהם, כאילו לא היו בכלל. היתה בזה מעין ערובה לביטחונם. כך, בכל אופן, היה נדמה לוויקטור. אבל התחושה הזאת התרופפה אחרי מותה.

- אנדריי קורקוב
{ מתוך הספר "מנקודת מבטו של העשב" }

- -
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©