סבי היה רגיל לומר: "החיים קצרים להפליא. עכשיו, בזכרוני, הם מצטמצמים כל כך עד שכמעט איני תופס, למשל, איך מוצא איש צעיר להחליט בנפשו לרכב אל הכפר הסמוך בלא שיחשוש - גם אם נסיח דעתנו לחלוטין ממקרה ביש - שמא אפילו משך חיי-אדם רגילים, ללא כל פורענות, לא יספיק כלל למסע זה."