כולם, בשלב מסוים בחיים, מתעוררים באמצע הלילה עם ההרגשה שהם לבד בעולם, ושאף אחד לא אוהב אותם ואף אחד גם לא יאהב, ושלעולם לא יוכלו לישון שנת ישרים שוב ושהם ימשיכו להעביר את החיים תוך שיטוט מעורפל בתוך נוף חסר אהבה, מקווים נואשות שהנסיבות ישתפרו, אך חושדים, בלב-ליבם, שישארו בלתי-נאהבים לעד. הדבר הטוב ביותר לעשות בנסיבות כאלה הוא להעיר מישהו אחר, כדי שגם הם ירגישו כך.
- למוני סניקט{ מתוך הספר "חזרת: אמיתות מרות אך בלתי-נמנעות" }
9.4
שיתוף בפייסבוק
הוספה לדלישיוס
