סבי היה מאוהב בריחן של נשים. הוא נשא אותו על אצבעותיו כמו טבעות, ובקצה לשונו כמו מילים - שילובים לא מוכרים של ניחוחות מוכרים. כך תפסה ליסטה מקום של כבוד בזיכרונו - אף שלא היתה מיוחדת בהיותה בתולה, או מאהבת של לילה אחד - היתה היא המאהבת היחידה שגרמה לו להתרחץ.