"אז הבטחתי לעצמי שאחזיר לך את המדליון רק שאוכל להשלים את המשפט שהתחלתי לומר באותו היום, לפני כמעט עשרים שנה. זמן רב ניסיתי לשכוח אותו, אך המשפט המשיך להיות נוכח בי. איני יכול עוד לחיות איתו בפנים." הוא הניח את ספל הקפה, הדליק סיגריה והתבונן בתקרה זמן רב. אחר כך פנה לעברי, "זה משפט פשוט מאוד" אמר, "אני אוהב אותך."

- פאולו קואלו
{ מתוך הספר "על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי" }

9.4
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©