אני לא חושב שהוא מסוגל לראות אותה כפי שהיא באמת. אדם שנשללו ממנו, לכל חייו, כל הבנה או טעם לזרם העיקרי של השירה הזורם דרך דברים, דרך כל הדברים. באותה מידה הייתה יכולה גם להיות מתה, ובכל זאת היא ממשיכה לחיות, מבקרת במעדניות, הולכת אל הפסיכולוג, מכלה ספר בכל לילה, לובשת את המחוך שלה, עוסקת בתכנון הבריאות והשגשוג של מיוריאל. אני אוהב אותה. בעיניי היא אמיצה לאין ערוך.

- ג'. ד. סלינג'ר
{ מתוך הספר "הרימו את קורת הגג, נגרים" }

7.4
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©