העולם נורא, איום, אכזר. חסר רחמים, אפל כמו חלום רע. הוא לא מקום מתאים לחיות בו. הספרים היו המקום היחיד שבו התקיימו רחמים, נחמה, שמחה ואהבה. הספרים אהבו את כל מי שפתח אותם והעניקו בטחון וידידות מבלי לתבוע דבר תמורתם. הספרים אינם נעלמים לעולם - גם לא כשהם זוכים ליחס גרוע. אהבה, אמת, יופי, חוכמה ונחמה לנוכח פני המוות.

- קורנליה פונקה
{ מתוך הספר "לב של דיו", מפי הדמות 'אלינור' }

8.1
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©