לפני שאת הופעת, חיי היו כמו לילה בלי ירח. אפלים. בכל זאת היו כוכבים, נקודות אור וסיבה. ואז חצית את שמיי כמו מטאור. לפתע, הכל בער, הפך בהיר, התגלה יופי. כשנעלמת, שהמטאור נעלם אי שם באופק, הכל השחיר. שום דבר לא השתנה, אבל העיניים שלי היו מסנוורות מהאור. לא יכולתי לראות כוכבים יותר. ולכן לא הייתה יותר סיבה לכלום.

- סטפני מאייר
{ מתוך הספר "מולד הירח", מפי הדמות 'אדוארד קולן' }

9.6
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©