כל פתית של שלג הוא אנחה של אישה דואבת אי-שם בעולם. וכול האנחות שעולות אל השמיים מצטברות לעננים ואחר-כך נשברות לרסיסים קטנים שנופלים דומם על האנשים שמתחת.

- חאלד חוסייני
{ מתוך הספר "אלף שמשות זוהרות" }

7.9
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©