טקס מלכת היופי היה הקש האחרון ששבר את גבי, כמעט. לטקס הזה הייתה לי גם התנגדות אידיאולוגית עזה: ראשית, המדינה הצעירה בצרות צרורות, עתה זה נולדה ועדיין בחיתוליה, והבחורות הצעירות האלה כבר מתפשטות להן, אם כי בגדי הים של אז, זה ברור, היו חושפניים פחות מבגדי הים של היום. ושנית, הצעירות שלנו יכולות וצריכות להתגאות ולהתנאות בשכלן הטוב, ולא בגוף החטוב שלהן, כי הגוף הוא רק בשר ולא רוח, והבל היופי... המשמעות שלו היא שלילית לחלוטין ואנטי חינוכית. על מה ועל מי אנחנו מגדלים כאן את הדור הצעיר: על מלכת יופי או על חנה סנש, שאת עצמותיה העלו למולדת לפני כמה שבועות, ואת טקס הטמנת ארונה בהר הרצל לא סיקרתי משום מה.

- יוסי שריד
{ מתוך הספר "לפיכך נתכנסנו" }

8.7
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©