היום יודעני אל נכון שיש בני-אדם שטעם חייהם הוא העבודה, ויש שהאמנות או האהבה הן שורש נשמתם והפשר האחד לקיומם. אך אנוכי שייך כנראה לסוג השלימזלים, כי שרה שלי, היא לבדה היתה טעם חיי ופשרם, ולי נודע הדבר הזה רק כאן. איי, סבורני שרוב הבריות יודעות לשמור נפשן משגיאות שכאלה. מאחל אנוכי לך שתדע להישמר מכך. יען כי זה אשר מאוהב באהבה לעולם ימצא לו אדם חדש לאהבו. אלא אנוכי הן רצעתי אוזני אל אשה אחת. לא היו לי חיים לאחריה, והרי אף אותה לא השכלתי לאהוב כראוי לה...
- דוד גרוסמן{ מתוך הספר "עיין ערך: אהבה", מפי הדמות 'אנשל וסרמן' }
9.2
שיתוף בפייסבוק
הוספה לדלישיוס
