הם כולם בני-אדם, ועל כן - יוצרים. הם נידונים לכך. הם נכפים לכך מטבע ברייתם - ליצור את חייהם שלהם, את אהבתם ושנאתם וחירותם ושירתם; כולנו אמנים, שלמה, ורק שכמה מאתנו שכחו זאת, ואחרים מעדיפים להתעלם מכך, מתוך חשש מוזר שאינו נהיר לי כלל, ויש כאלה המבינים זאת רק על סף מותם, ויש כאלה - כמו דודה מסוימת שלא אנקוב בשמה מתוך כבוד למתפרק - שאינם מבינים זאת אפילו אז...
- דוד גרוסמן{ מתוך הספר "עיין ערך: אהבה", מפי הדמות 'ברונו שולץ' }
9.8