בשכבי כך, בעיניים עצומות, דימיתי לשמוע את ישותי מנפצת את קליפתה וגדלה והולכת. באותו לילה חשבתי בבהירות, בפעם הראשונה בחיי, כי אף הרוח בשר הוא, אפשר דליל יותר, שקוף יותר, אפשר חפשי יותר, מכל מקום בשר הוא. והבשר הוא רוח, אפשר דחוס כלשהו, אפשר יגע ממסותיו המרובות, ושחוח תחת נטל המורשה שלו.

- ניקוס קאזאנצאקיס
{ מתוך הספר "זורבה היווני" }

- -
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©