ולפתע-פתאום, חפצתי לבכות. איזו תוגה, לא תוגתי... | ציטוטים, פחד

ולפתע-פתאום, חפצתי לבכות. איזו תוגה, לא תוגתי שלי, אלא תוגה עמוקה יותר וסתומה ועמומה יותר, בקעה ועלתה מתוך האדמה הלחה: הבהלה, שחשה בה בהמת-בר הרועה לבטח, כשפתאום-לפתע, בלא שראתה דבר, היא נושאת את ראשה ומריחה באוויר שמסביבה, כי הנה נלכדה בפח, בלי יכולת להימלט.

- ניקוס קאזאנצאקיס

{ מתוך הספר "זורבה היווני" }