ביזבזתי את חיי, חשבתי. אילו רק יכולתי ליטול מגבת ולקנח ולמחות כל מה שלמדתי, כל מה שראיתי ושמעתי, ולילך לבית-ספרו של זורבה, ולהתחיל באלף-בית הגדול, באלף-בית הממשי! מה שונה הדרך, שהייתי בורר לי. הייתי מקפיד על אילוף מושלם של חמשת חושי, ואף על אימון כל גופי כולו, למען ידע להינות ולהרגיש ולהבין. הייתי לומד לרוץ, להיאבק, לשחות, לרכוב, לחתור במשוטים, לנהוג במכונית, לירות ברובה. הייתי ממלא את בשרי נפש. הייתי משלים סוף-סוף בתוך הוויתי שלי בין שני הניגודים הנצחיים.

- ניקוס קאזאנצאקיס
{ מתוך הספר "זורבה היווני" }

9.3
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©