האולם היה מלא מפה אל פה. לא נשתייר אדם בעיר שלא בא, שצרות רעות תקפו את המדינה ואין יודעים מה יעשו. ומאחר שמר שרייהולץ עמד לנאום נתקבצה כל העיר ובאה, שכן מנהגה של מדינה זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה, ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה. אם הלכה אותה צרה מוטב, ואם לאו מוסיפין לה נאום. עד שבאה צרה קשה ממנה ומעמידין נואם אחר. אם בטלה הצרה מוטב ואם לאו וכו'.
- שמואל יוסף עגנון{ מתוך הסיפור "החוטפים", מתוך הספר "שמואל יוסף עגנון - מבחר סיפורים" }
8.1
שיתוף בפייסבוק
הוספה לדלישיוס
