[ ברכת תודה לאמא ]

ימים שעוברים וחותמים את עושרם, מפיצים את ריחם בעלווה מתוקה.
בצל של אילן אתחבא עת חמה נוסכת מעלינו את חומה בשקיקה.
שן חורקת לא אשמע כשיד על הדופק מונחת כטיפות זעירות ורכות.
נגוהות בשמים קורנים באורם, הודפים מחשבות שאת הראש מכות.
פנינים לבנות כחגליליות מחווירות את החושך בעת ליל סערה.
ופריחת השושן עולה ופניה כמברכת לשלום ומגיפה מרה שחורה.
אקרא לדרורים אל האופק הרחוק ואודה לאל חי על היופי הזה העמוק.

אמא, את לנו צל של אילן, את לנו היד על הדופק, את לנו נגה קורן באורך, את לנו פנינה לבנה וזוהרת, את לנו פריחת שושנים, את לנו הקריאה לדרורים.

- יוספית

8.5
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©