אין פעימות לב,
הפיצוץ הינו כל כך עמוק,
עד שפני המים עומדים ללא תנודה.
הגוף לא מאפשר לבכות,
לחייך, לחוש, לשמוע או להגיב,
הוא נדם.

אין פעימות לב.
זה לא דיכאון, זה אבל.
כמה שתנסה, לא תצליח לרעוד בקור הזה.
החושים שלך רדומים,
מבט חלול, אך מלא בזכרונות...

המסע אל גבולות האופק, תם.
כעת ישנה רק הבדידות,
הרי היא מצבו הטבעי של האדם.
רק כנפי הדמיון מחזיקים אותך חי,
ואין פעימות לב.

- דניאל שוטקוס

7.1
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©