רציתי לומר לך עד כמה אני מתגעגעת... כמה חסר לי החיוך שלך, הצחוק שמנצנץ בעיניים ומדליק לי משואה בים אפל וקריר... המילים היפות שתמיד ידעת לומר בזמן ובמקום המתאים... השתיקה השליווה שליוותה את רגעינו היפים והכמוסים ביותר... רציתי לומר לך כל זאת ועוד... אך שתקתי, אז, ועכשיו כבר מאוחר מידי... אינך כאן עימי, איני חשה את מבטך מלטף את פניי, איני חשה את זרעותיך מגוננות סביבי... רק זיכרון מעורפל מעיניך השארת לי...
שיתוף בפייסבוק
הוספה לדלישיוס
