רציתי לומר כמה אני אוהבת, כמה חסר לי החיוך על שפתיך, כמה חסרות לי ידייך החובקות באהבה... רציתי לומר לך כל כך הרבה דברים, אבל לפני שהספקתי לומר מילה פרשת כנפיים ועפת רחוק על כנפי רוח חד-סיטרית... אני יודעת שאתה שומע, אבל קשה לי שאיני יכולה לשמוע אותך! היית חבר ותיק, קרוב, אהבתך הייתה לי כמשואה בלילות אפלים, כמטריה בימים גשומים... לנצח אוהב אותך אהובי, אפילו שתשובתך היא איוושת הרוח בין העצים...

- מוריה

7.7
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©