הבה נחשוב שכמו שאנו מתגעגעים עתה לנעורינו בפריחתם, שעברו ואינם ולא ישובו לעולם, חולשתנו מלווה אותנו וגורמת לנו צער על בגרותנו שהיא עדיין אתנו ושאותה אין אנו מעריכים דייה.

- ז'אן דה לה ברוייר

9.5
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©