שאין ספור פרפרים יתעופפו מול עינייך,
שאין ספור סיגליות יפרחו תחת רגלייך,
שקרני השמש יזהרו בפנייך,
שציפורים יצייצו כל בוקר בחלונך,
שלעולם לא תעמדי בגשם לבדך.

שהרוח הנושבת תישא אותך אל האושר,
שתמצאי את דרכך שלך בשבילי היושר,
שתזכי לראות את צבעי הזריחה והשקיעה,
ואת הכוכבים המנצנצים בחשכה.

אוהבות אנחנו אותך חברותייך,
ותמיד נעמוד איתך מול פחדייך.

- דניאל שוטקוס

9.4
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©