אני מודה לך שלימדת אותי להקשיב לעצמי.
מודה לך על ימים שבהם בכיתי את עצמי לדעת.
תודה לך על הרגעים של רגע לפני שבירה מוחלטת,
ותודה על זה, לא בגלל הקושי,
אלא בשביל שבפעם הבאה, הרגעים יהיו קצרים יותר.
תודה על שלימדת אותי לתפקד גם כשהכל מת לי מבפנים.
לחייך גם כשהלב בוכה, להקשיב למישהו אחר, כשאני רוצה לספר.
תודה עליך, תודות שמעולם לא תשמע, כי לא אנחנו קובעים הכל...
יש מישהו גדול מאיתנו למעלה. תודה על שגרמת לי להבין גם את זה.
- מיכל
9.2
שיתוף בפייסבוק
הוספה לדלישיוס
