[ תפילת הדרך ]

מי ייתן לכל אורכה של זו הדרך -
ניידות מלאת חיוניות סיפוק ותחושת ערך.

שבשוליו של שביל מסענו כאן - "בדרך הארץ המובטחת" -
ילבלבו שושני בר בשמורת חיינו - בשיא התפרחת.

וניחוח בושמם המתקתק ישטוף כליל חושינו,
כמוכי ירח יוליכונו אל אור ואהבת הזולת - בקסם נשמתנו.

ורבבות אנשים טובים באמצע זו הדרך,
יחלקו לכל דכפין משקאות ודברי מתיקה - כיד המלך.

קבצנים בה יאספו בדאגה וחמלה מקרנות רחוב,
ישוכנו בארמונות זהב כשבתוכם מנחות הבריאה לרוב.

ואי שם בקצה הדרך יזדקרו להם הרי האושר הנכספים,
כשלמרגלותיהם ילדים מפזמים ומפזזים במחולות יחפים.

לו יהי ותפילת הדרך תקרום עור וגידים - לדרך התפילה,
הנוגעת בניצוץ הנשמה - בהתגלות האור בקצה המחילה.

- איל חזיז

6.9
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©