אנחנו: לכזב לא נדע בשכלנו אנו! רשאי אתה לכזב לי, ואולם כזב על פי דרכך אתה ואז על פיך אשקך. הכזב על פי דרכך אתה - הרי זה כמעט טוב מן האמת על פי אחרים. במקרה הראשון הרי אתה אדם, אך בשני אינך אלא ציפור בלבד! האמת לא תברח אולם מקור החיים עלול להסתם.
- פ. מ. דוסטוייבסקי{ מתוך הספר "החטא ועונשו" }
10