אליהו מביט בשעון, ואז במראה,
"אין סיכוי", ממלמל, "לא שוב",
הפקק משתרך, מישהו צופר מאחורה,
הוא שולף תשחץ ועט נובע עלוב.

השורה מתקדמת בקצב אחיד,
ואליהו שלנו באופק צופה,
תוהה לפתע איך ארע מזלו,
"לסנטה זה ודאי לא קרה, או יקרה".

כשבתשחץ נשאר "מילה נרדפת לקטורת",
וההיגיון הספיק להתגבר על התקווה,
אליהו מוציא הודעה לתקשורת,
"תתחילו בלעדיי. אבוא בשנה הבאה".

- יוסף מגן

4
 
  
"בין המרכאות" - כל הזכויות שמורות ©