אבא אבן | בין המרכאות

אבא אבן (2 בפברואר, 1915 - 17 בנובמבר, 2002) היה דיפלומט ומדינאי ישראלי בכיר, חתן פרס ישראל למפעל חיים.

בתחילת הקריירה הדיפלומטית שלו, שימש אבא אבן כשגריר ישראל באו"ם (1948-1949), וב-1950, במקביל, גם כשגריר ישראל בארה"ב. בין השנים 1958-1966 כיהן כנשיא מכון ויצמן.

אבן נבחר לראשונה לכנסת בשנת 1959 מטעם מפא"י, בממשלת בן-גוריון. לאחר מכן כיהן כשר החינוך (1960-1963), וכסגן ראש הממשלה בממשלת לוי אשכול (1963-1966).

בשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש אבא אבן כשר החוץ, משנת 1966 ועד 1974, בממשלות לוי אשכול וגולדה מאיר. בתקופה זו, שכללה את מלחמת סיני ואת מלחמת ששת-הימים, ניהל את המאמץ ההסברתי והדיפלומטי של מדינת ישראל ואף השתתף בקביעת החלטות 242 ו-338 של מועצת הביטחון של האו"ם.

אבן נחשב לנואם דגול, הן בשפה העברית והן בשפה האנגלית. לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים הקדיש את זמנו לתיעוד והסברת תולדות ומורשת עם ישראל.

אבא אבן נפטר ב-17 בנובמבר 2002, ונטמן בבית הקברות בכפר שמריהו.