- מציג ציטוטים 170 - 180 מתוך 703 בקטגוריית מדינה, מלחמה ושלום
» סדר רשימה לפי:
"
במלחמות, נערי, שוטים הורגים שוטים אחרים בשל סיבות שטותיות.
{ מתוך הספר "מחזור כישור הזמן: עין העולם", מפי הדמות 'תום מרילין' }
8.9
 
"
בסיירת היינו כאלה. היינו מהירים, חזקים ושקטים, כמו שדים. הלכנו בלילות הארוכים ברגליים חזקות. עלינו הרים והרגשנו שאנחנו יכולים להם. עשינו כל אשר לא האמינו שיכולים אנו לעשות והיינו בטוחים בכוחנו. היש הרגשה טובה לחייל מהיות שקט, עירני ומסוכן? היינו חולפים על פני ישובים, הרים, שדות, כמו צללים ולא נודע כי היינו, ונעלמנו.
{ מתוך הספר "העולם היה בתוכי" }
8.2
 
"
פוליטיקה היא דבר רציני מדי מכדי להפקיד אותו בידי פוליטיקאים.
9.9
 
"
ענפים רבים יבולו, יפלו מעלינו, אך גזענו חי וקיים לעד.
{ מתוך הספר "מדינת היהודים" }
8.3
 
"
בארץ הזו, הרוצה לשנות את הביוגרפיה משנה את שמו.
{ מתוך המחזה "ילדי הצל", מפי הדמות 'יורם' }
9.3
 
"
כל פעם שהפוליטיקאים מביאים הנה את יונת השלום, אנחנו כצבא צריכים לנקות אחריה.
{ מתוך כנס עם פעילי תנועת "מנהיגות יהודית" (19 באוגוסט, 2009) }
9
 
"
במצב של שלום איש מלחמה יתקיף את עצמו.
{ מתוך הספר "מעבר לטוב ולרוע" }
9.4
 
"
היה על בריטניה וצרפת לבחור בין מלחמה לחרפה. הן בחרו בחרפה. עכשיו תקבלנה מלחמה.
9.8
 
"
נסיון חיי המחנה מורה לנו, כי יש בידי האדם חופש בחירת פעולה. מצויות דוגמאות רבות, מהן דוגמאות שיש בהן מיסוד הגבורה, המוכיחות לנו, כי אפשר היה לגבור על האפתיה, לדכא את הרגיזות. אדם מסוגל לשמור על שארית של חירות רוחנית, של עצמאות המחשבה, אף בתנאים נוראים אלה של ערה נפשית וגופנית.

אנחנו שהיינו במחנות ריכוז, זוכרים את האנשים אשר היו עוברים בצריף לצריף כדי לעודד רוחם של אחרים, כדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה. אולי הם היו מעטים אך די בהם להוכיח, כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש - לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו. ותמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם יישותך, את חירותך הפנימית: שקבעו אם תהיה או לא תהיה כדור משחק בידי הנסיבות, אם תוותר על חירותך ועל הדרת כבודך ותתגלגל בדמות האסיר הטיפוסי. כשנתבונן מנקוד ראות זו אל תגובותיהם הנפשיות של אסירי מחנה ריכוז, על כרחנו יירא לנו לא רק כביטוי לתנאים פיסיים וסוציולוגיים מסוימים. קיום תנאים שונים, כגון חוסר שינה, מחסור במזון ולחצים נפשיים למיניהם, עלול להעלות את הרושם, שהאסירים מוכרחים היו להגיב בדרכים מסוימות. ולא היא. בסופו של חשבון מתברר, כי האסיר נהפך למה שהיה מתוך הכרעה פנימית, ולא רק עקב השפעות המחנה. מכאן שביסודם של דברים יכול כל אדם אף בנסיבות אלה, להכריע בצעמו, מה הוא יהיה - מן הבחינה הנפשית והרוחנית גם יחד. יכול הוא לקיים את הדרת כבוד האדם שלו גם במחנה ריכוז.
{ מתוך הספר "האדם מחפש משמעות" }
9.2
 
"
זה הדור דור ימות המשיח,
מנמנם ולקום מאחר,
הוא זקוק לנביא ומוכיח,
או לפחות - לשעון מעורר.
{ מתוך השיר "תוצרת הארץ" }
9.3