ספרים וכתיבה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

המקום הזה [חנות ספרים ישנה] הוא אחד מרזי העולם, דניאל, מקדש. לכל ספר, לכל כרך שאתה רואה, יש נשמה. הנשמה של מי שכתב אותו, ונשמתם של אלה שקראו בו וחיו אותו וחלמו עליו. בכל פעם שספר מחליף ידיים, בכל פעם שמישהו מעביר מבט על דפיו, הנשמה שלו גדלה ומתחזקת.

סופם של הטובים היה טוב, ושל הרעים רע. זוהי מהותה של הבדייה הסיפרותית.

ראה נא, אלג'רנון, אני רואה זאת מחובתי לומר, שהגיע הזמן שמר בנבורי יחליט סופית אם הוא מתכוון לחיות או למות.

אם לפעמים נדמה לרגע שבכל זאת יודעים משהו זה עוד יותר גרוע, מפני שמוטב לחיות בלי לדעת שום דבר מאשר לחיות בטעות, אבל מי בעצם יודע? במחשבה שניה, אולי דוקא הרבה יותר קל לחיות בטעות מאשר בחושך.

החושך טהור, זך ונעדר תמונות וחזיונות. החושך הוא ללא קץ, ללא גבולות. החושך הוא האין סוף שכל אחד מאיתנו נושא בחובו.

לעתים, זה לא שאתה נעשה שמן יותר, אלא שפתח הדלת נעשה משום מה צר יותר ואז פשוט כדאי לא לעבור דרכו.

לא מעניין אותי אם איוואן איוואניץ' מפסיד אלף רובל ברולטה, והולך ויורה לעצמו כדור בראש. מעניין אותי אם איוואן איוואניץ' מרוויח אלף רובל ברולטה, והולך ויורה לעצמו כדור בראש.

מה שמלהיב אותי באמת זה ספר שכשאתה גומר לקרוא אותו, היית רוצה שהסופר שכתב אותו יהיה חבר טוב שלך, שאתה יכול לתת לו צלצול בכל פעם שמתחשק לך.

הם נסחפו למעלה, הסתחררו לאיטם סביב עצמם, כמו זרעי שקמה הנופלים בסתיו מעץ השקמה, רק בכיוון ההפוך.

הרופא שלי אומר שיש לי ליקוי תפקודי בבלוטת תחושת האחריות הציבורית וחסר מולד בסיבים מוסריים, וכי אני פטור לפיכך מהצלת יקומים.