ספרים וכתיבה | ציטוטים, ציטוט, פתגמים

בספרות, כמו באהבה, אנחנו מתפעלים ממה שבחרו האחרים.

פעם חשבתי שכתיבה מול המחשב מורידה מהערך. יש משהו בפיזיות, במגע העט עם הנייר, לראות את המחיקות, את הנחשים העקלקלים שהולכים שוליים, שאפשר להבחין בתיקונים בכתב, שקסם לי. ואז התרגלתי למחשב. גיליתי שיש לזה כמה יתרונות. אין צורך להעתיק כל דבר שש פעמים, וכל טעות אפשר תכף לתקן.

הקשנו את כוסותינו וטעמנו מן היין, יינה המצוין של כרתים, שעינו אדום כהה, כצבע דמו של ארנב. מששתית יין זה, חשת כאילו התאחדת עם דמה של הארץ עצמה, ונעשית כמן יציר ענק. עורקיך שפעו אונים, ולבך - טוב ונדיבות! אם היית קודם כבש, נהפכת לאריה. שכחת את כל הקטנות שבחיים, וכל מעצוריך ומוסרותיך הותרו ונפלו. מאוחד עם בני-אדם ובעלי-חיים ואלוהים, חשת כאילו היית לאחד עם תבל כולה.

חלמתי. חלום מצחיק. דומני שלא יצא זמן רב ואנו נפליג לאיזה מקום. שמע, ותצחק. כאן בחוף עמדה אניה, גדולה כעיר שלמה. הצופר צפר, והאניה עמדה להפליג. באתי במרוצה מן הכפר, כדי להגיע לאניה בעוד מועד, ובידי החזקתי תוכי. הדבקתי את האניה ועליתי על סיפונה. רב-החובל ניגש אלי במרוצה. 'כרטיס!' צעק. 'כמה עולה כרטיס?' שאלתי, והוצאתי מכיסי צרור שטרות-כסף. 'אלף דראכמות'. 'התיישב בדעתך', אמרתי לו, 'שמא יספיקו לך שמונה מאות?' 'לא, אלף'. 'יש לי רק שמונה מאות; קחם!' 'אלף!' אמר, לא פחות מזה! אם אין לך אלף, רד מן האניה מהר!' התרגזתי. 'שמע, קפיטן', אמרתי, 'לטובתך שלך קח שמונה מאות שאני מציע לך ולא - אתעורר, ידידי, ואז תפסיד את הכל!'

בשכבי כך, בעיניים עצומות, דימיתי לשמוע את ישותי מנפצת את קליפתה וגדלה והולכת. באותו לילה חשבתי בבהירות, בפעם הראשונה בחיי, כי אף הרוח בשר הוא, אפשר דליל יותר, שקוף יותר, אפשר חפשי יותר, מכל מקום בשר הוא. והבשר הוא רוח, אפשר דחוס כלשהו, אפשר יגע ממסותיו המרובות, ושחוח תחת נטל המורשה שלו.

מדוע איני כותב? בגלל הסיבה הפשוטה שאני חי את כל התעלומות האלה, כפי שאתה מכנה אותן, ואין לי פנאי לכתוב. פעם - המלחמה, ופעם - נשים, ופעם - הסאנטורי, ואיך אמצא לי פנאי למשוך בעט-סופרים עלוב? וכך מתגלגל עניין הכתיבה לידיהם של אותם מושכים-בעט! כל אותם האנשים החיים באמת את תעלומות החיים אין להם פנאי לכתוב עליהן, וכל אותם שעתותיהם בידיהם לכתיבה אינם חיים כלל את תעלומות החיים! מבין אתה?

חיי נתעו בדרך לא-דרך, ומגעי עם בני אדם נתמעט עתה עד כדי שיחת-יחיד בלבד. ירדתי למן בירא עמיקתא כזו, שאילו חייב הייתי לבחור בין אהבה-לאשה ובין קריאת ספר על אודות האהבה, הייתי בוחר בספר.

קשה לי להגיד שאני רוצה להיות צעיר, אבל אני רוצה שיהיה בי כוח לכתוב. כל זמן שאני כותב - אני חי.

כל חייו היה במקום אחר. בין כאן - לשם. אבל מעולם לא ממש כאן, ואף פעם לא ממש שם.

ברוכים הבאים. אם יש גן עדן ככה הוא נראה, אם יש גהנום ככה הוא מרגיש. מוצב בופור.